המלחמה כנגד אירן סובלת מחוסר מיקוד ויעד- לא בגלל הצבאות, המבצעים פקודות וממלאים את תפקידיהם היטב, אלא בגלל הדרגים המדיניים - אצלנו ובארצות הברית שמגדירים יעדים חדשות לבקרים על בסיס הישגים בטח - או העדרם - בעוד היעדים המדיניים המוצהרים אינם ברי השגה בתצורותיהם הנוכחיות. פוליטיקה פנימית, בישראל ובארה"ב היא הגורם המכריע בקבלת החלטות אסטרטגיות משמעותיות, והתוצאה נראית בעין. העולם כולו נבוך ומחפש דרכי יציאה מהמשבר, התוצאה - הדרדרות הסדר (?) העולמי לטובת סדרים אזוריים מקומיים בעלי אינטרסים ממוקדים...

מדינת ישראל נמצאת בערפל סמיך - לאן הולכים? מי מוביל? מה היעד ומה הדרך? הרחוב והתקשורת מביטים הכליון עניים ובלבול מוחלט לקראת הבחירות הקרבות שסימן ההיכר שלהן והחץ המנחה הוא נגד, לא משנה מאיזה צד, לא משנה מי היעד - מכל כיוון, לכל כיוון השלילי הוא התמריץ, מי אשם? מי אחראי? מי יוביל? מי ייקח אחריות? גם העולם הרחב משתלב באותה מגמה, נשיא ארה"ב הרוכב על עוצמתה הכלכלית והצבאית של ארה"ב מנדנד את עריסת העולם בכל פינה בה יש לו ולארה"ב אינטרס - גם כשהאינטרס משתנה מדי פעם - המיקוד בשורת הרווח - הפוליטי,...

המלחמה בין ישראל, ארה"ב ואירן סובלת מאין ספור כשלים אסטרטגיים מצד ארה"ב וישראל ועמידה נחושה, אמיצה וחכמה מהצד האירני. התוצאה ברחבי העולם - בריחה ממעורבות ותמיהה כיצד זה יסתיים - וגם איך מתקבלות שתי השותפות ארה"ב וישראל בעיני היושבים ביציע. טראמפ מחפש חילוץ, ישראל מחפשת השלמות הכוח והלחץ בא מהבית הלבן. לאן?