עוד ניצחון כזה ואבדנו - היפנים מול המרינס באיוו-ג'ימה
היפנים ידעו כי האמריקאים בדרך לפלישה ליפן, נכון - הם התחילו מרחוק מאד מעמקי איי האוקיינוס השקט, אבל גנרל מק ארתור התקדם ברציפות, דילג בהתקפותיו מאי לאי, לא בהכרח בסדר ליניארי, הוא תמרן בים כדי לתקוף היכן שהיה לו נוח לבנות את הבסיס לתקיפה הבאה.
איוו-ג'ימה היה יעד ביניים בגלל שדות התעופה שבו, משם הדרך ליפן קצרה יותר. היפנים שהיו למודי נסיון מקרבות קודמים, נערכו להגנה באי, הם הפיקו את הלקחים ותכננו הגנה אחרת.
המרינס, שעיקר עוצמתו היה היקף הכוחות, האמצעים ורוח הלחימה של חייליו, תכנן ותקף בכל עוצמתו. היפנים לא התכופפו, הקרב נוהל כקרב הגנה - אבוד - למופת.
היפנים הקיזו את דמם של המרינס כפי שלא נעשה בשום מקום אחר לפני כן.
מהצד האמריקאי הקרב באיוו-ג'ימה מייצג גבורה ונצחון, מהצד היפני הקרב באיוו-ג'ימה מייצג גאונות צבאית והקרבה.
משני הצדדים הקרב הזה ראוי להלמד תוך הבלטת הערכים האוניברסליים הנובעים ממנו.